|
דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
הי לכולם, קצת על עצמי...
|
|
הי לכולם, קצת על עצמי...
פורסם לפני
4321 ימים
מאת מקבלת אותי
סה"כ תגובות: 23
תגובה אחרונה לפני: 4313 ימים
היי לכולם כאן... נירשמתי אתמול לראשונה לפורום דתיות גאות.. נדהמתי לראות את כמות הבנות שכ"כ מתמודדות.... בשבילי - זה היה צעד משמעותי להחליט שאני לוקחת חלק בפורום הזה - כמו כל עיסוק כרגע בנטיות המיניות שלי..... ככה בקצרה אשתף אתכן...: אני בחורה בת 26, מאזור ירושלים. מאז ומתמיד ידעתי שאני אוהבת בנות אבל לא כ"כ האמנתי שאני לסבית מכיוון שתמיד אמרו לי כמה אני יפה ומטופחת וכו ומה שאנחנו שומעות על לסביות , לצערנו , זה כמה הן לא....
לפני שנתיים , בצעד מפוקח לחלוטין - החלטתי להתחתן. בחור מקסים. אז לא הייתי בתוך מערכת יחסים עם בחורה ולכן הצעד נעשה ממקום רציונאלי ולא היה קשה כ"כ.... אף לאחר כמה חודשים הכרתי מישהי, אהבנו בטרוף... כמעט שנה של אופוריה. ואז החלטתי להתגרש. ידעתי שכאשר אתגרש- אפרד גם מחברתי. היא קטנה ממני , והיא עמוק בתוך ארון אפילו בפני עצמה.. אך לא היה אכפת לי. לא הייתי מסוגלת להעמיד פנים יותר. ולפני חצי שנה התגרשתי. מובן שאף אחד לא ייחס את גירושיי - לאיזה פגם בי או בהתנהלות שלי.. תמיד החזיקו ממני משהו שכנראה אני לא... ומאד מהר מצאתי את עצמי נשאבת שוב לעולם הסטרייטי והנח .... לא, אני לא יוצאת עם גברים. אין לי גם כוונה כזו . ביני לבין עצמי אני יודעת בדיוק מה אני מרגישה ובעיקר - מה אני לא מסוגלת להרגיש... ההורים שלי - יודעים . משפחה דתית חזקה אך אנשים משכילים ואקדמאיים מאד. הם עדיין מקווים שלא ירחק היום וכן אתהב בבחור...אבל עם זאת - הם מדהימים ומקסימים ! חוץ מהם - כמעט איו איש שיודע...אפילו ניתן לאמר שאני מוקפת הומופוביה סביבי והלב נצבט לא מעט.... החלטתי , בעצת חברות מדהימות שלי - שהן גם זוג , שהכרתי בשנה האחרונה , להתחיל ולעבות את עולמי הפנימי ... ליצור איזשהו קונטרה לחוסר קבלה סביבי (גם אם לא מופנת ישירות אלי)
קיבלתי את עצתן והרישום לפורום הזה זה הצעד הראשון בתהליך ... אז...אשמח לשמוע מכן, ולהכיר.. אני .
|
|
|
|
היי לכולם כאן... נירשמתי אתמול לראשונה לפורום דתיות גאות.. נדהמתי לראות את כמות הבנות שכ"כ מתמודדות.... בשבילי - זה היה צעד משמעותי להחליט שאני לוקחת חלק בפורום הזה - כמו כל עיסוק כרגע בנטיות המיניות שלי..... ככה בקצרה אשתף אתכן...: אני בחורה בת 26, מאזור ירושלים. מאז ומתמיד ידעתי שאני אוהבת בנות אבל לא כ"כ האמנתי שאני לסבית מכיוון שתמיד אמרו לי כמה אני יפה ומטופחת וכו ומה שאנחנו שומעות על לסביות , לצערנו , זה כמה הן לא....
לפני שנתיים , בצעד מפוקח לחלוטין - החלטתי להתחתן. בחור מקסים. אז לא הייתי בתוך מערכת יחסים עם בחורה ולכן הצעד נעשה ממקום רציונאלי ולא היה קשה כ"כ.... אף לאחר כמה חודשים הכרתי מישהי, אהבנו בטרוף... כמעט שנה של אופוריה. ואז החלטתי להתגרש. ידעתי שכאשר אתגרש- אפרד גם מחברתי. היא קטנה ממני , והיא עמוק בתוך ארון אפילו בפני עצמה.. אך לא היה אכפת לי. לא הייתי מסוגלת להעמיד פנים יותר. ולפני חצי שנה התגרשתי. מובן שאף אחד לא ייחס את גירושיי - לאיזה פגם בי או בהתנהלות שלי.. תמיד החזיקו ממני משהו שכנראה אני לא... ומאד מהר מצאתי את עצמי נשאבת שוב לעולם הסטרייטי והנח .... לא, אני לא יוצאת עם גברים. אין לי גם כוונה כזו . ביני לבין עצמי אני יודעת בדיוק מה אני מרגישה ובעיקר - מה אני לא מסוגלת להרגיש... ההורים שלי - יודעים . משפחה דתית חזקה אך אנשים משכילים ואקדמאיים מאד. הם עדיין מקווים שלא ירחק היום וכן אתהב בבחור...אבל עם זאת - הם מדהימים ומקסימים ! חוץ מהם - כמעט איו איש שיודע...אפילו ניתן לאמר שאני מוקפת הומופוביה סביבי והלב נצבט לא מעט.... החלטתי , בעצת חברות מדהימות שלי - שהן גם זוג , שהכרתי בשנה האחרונה , להתחיל ולעבות את עולמי הפנימי ... ליצור איזשהו קונטרה לחוסר קבלה סביבי (גם אם לא מופנת ישירות אלי)
קיבלתי את עצתן והרישום לפורום הזה זה הצעד הראשון בתהליך ... אז...אשמח לשמוע מכן, ולהכיר.. אני .
|
|
בתגובה ל: הי לכולם, קצת על עצמי... מאת: מקבלת אותי ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: הי לכולם, קצת על עצמי... מאת: מקבלת אותי נלחץ לי בטעות...! רציתי להגיד לך כל הכבוד על האומץ האדיר לקום ולעזוב בעל, ובכלל לצאת נגד ולהתגרש. זה מרגש אותי לדעת שעדיין יש אנשים שהולכים אחרי האמת הפנימית שלהם ועושים מה שטוב להם.
מה זה אומר להשאר לעולם סטרייטי- אם את לא יוצאת בפועל עם בחורים?
|
|
בתגובה ל: אופס מאת: סתם_מישהי את צודקת, לעשות את הצעד - לא רק שדרדש אומץ בכמויות מסחריות , הוא היה גם קשה קשה קשה. עברתי חצי שנה של גיהנום - בעיקר עם עצמי.עד לאותה החלטה- צעדתי במסלול חיים טוב וכ"כ חלק...ופתאום לעשות את הצעד הזה...שהוא כ"כ לא קונבציונאלי...שההתמודדויות בו - אני יודעת שתיהיינה קשות..... רציתי כבר בית משלי , ילדים , אחרי הכל אני אומנם צעירה אך איני בת 18...והחלום הזה ששוב הלך והתרחק.... אבל עדיין - ידעתי שלא משנה מה- עם בעלי דאז- איני יכולה להישאר...גם אם אי פעם כן אוכל להיות עם איזה גבר. אני חייבת להסביר- בעלי היה ההתנסות הראשונה שלי עם גבר. שכן אני בחורה דתיה שהיה לה נח מאד לשמור נגיעה... וכשהתגרשתי- לא סיפרתי לעצמי שהבעיה היא בי , סיפרתי לעצמי שנכון , אני מרגישה מה שאני מרגישה לנשים אבל גם הוא היה פשוט בלתינסבל כבנאדם. היום, יש בי אחוז קטן שמאמין שאולי עם גבר אחר , בעל מאפיינים אחרים - אני כן אוכל להסתדר...אולי לא לאהוב כ"כ אבל להסתדר כן... אך המציאות היא שאני לא יוצאת עם גברים, ואין לי בתוכי שום רצון לעשות את זה... כן הייתי רוצה להכיר מישהי אבל בצורה של בליינדטייט זה נשמע לי כמעט בלתי הגיוני... אולי יום אחד יהיה לי אומץ..... נראה לי שכתבתי ממש בבילבול...כ"כ המון לאמר והיריעה קצרה מלהכיל... אשלים את הפערים אט אט..(-:
תודה על התגובות!!
|
|
בתגובה ל: ראשית - את צודקת. מאת: מקבלת אותי שאם היית מתנסה עם גברים אחרים לפני שהתחתנת היית יודעת שאת מעדיפה להיות עם אישה ולא גבר..?
|
|
בתגובה ל: ראשית - את צודקת. מאת: מקבלת אותי ואם הגרוש שלך היה גבר מקסים? נוח? אוהב? לא היית גרושה היום? יכול להיות שהידיעה שלך את עצמך כאוהבת נשים השאירה אותך באפס סבלנות כלפיו? שבאיזה שהוא מקום, חיכית שהנישואים יכשלו? שתוכלי "להשתחרר" ואולי להתקדם צעד אחד קדימה לרצונות האמתיים שלך עליהם ידעת עוד קודם החתונה?
שואלת מתוך הזדהות עמוקה וניסיון כואב.רק שבמקרה שלי הגבר, הינו אדם מדהים. אולי מדהים מדי.
|
|
בתגובה ל: ? מאת: mafteah ההודעה של עשתה לי אאוץ גדול.
רק טוב
(ואם בא לשתף - זה המקום)
|
|
בתגובה ל: ~חיבוק~ מאת: אנה ק לא התכוונתי להכאיב :-)
|
|
בתגובה ל: ? מאת: mafteah האם את עדיין נשואה....? חייבת לציין שהתחתנתי מתוך ידיעה ברורה על נטיותי המיניות אך כ"כ רציתי. מבחינתי , "הכבוד" לרצונותי, מהווי, ותשוקותי- היה שם, אך במידה מאד מאד מוגבלת. אני, זו שהלכה כל חייה בתלם הכי סלול שאפשר, שאני אהיה שונה? שלי לא יהיה בית? עם בעל וילדים ואב לילדיי?? אפילו היום , לאחר מעשה, אני נושכת את שפתיי בכאב כה רב בחושבי על תסריט אחר שהפך להיות כ"F אופציונאלי במסגרת הנסיבות... אז לא, לא רציתי לברוח מהנישואין האלה, ולא חיפשתי איך לצאת מהם , ההפך הוא הנכון - השקעתי בהם ולא חשבתי לרגע ליסוג בהחלטתי. אך כל זה החזיק עד שפגשתי את אותה בחורה. שטרפה את כל הקלפים . שהגיע ויצאה בסערה מחיי כאילו רק כשליחה- להפוך לי את החיים ולהפכם לסימן שאלה הכי גדול שאי פעם פגשתי....
|
|
בתגובה ל: היי מאת: מקבלת אותי כנראה שלא עקבתי אחרי כל ההודעות שלך כאן. לא הבנתי שהייתה מישהי בחייך. מה שהופך את ההזדהות עם הסיפור שלך לגדולה הרבה יותר. כן, אני עדיין נשואה. כרגע סוג של פרודה ליתר דיוק. אני לא יכולה להגיד שמישהי "נכנסה לחיי" כי היא תמיד הייתה שם. החברה הכי טובה שלי. כן, לא מקורי, מצטערת... לא הייתי מודעת למה שאני מרגישה ודווקא אחרי החתונה הכל התפוצץ. בניגוד אלייך, לי לא הייתה שום ידיעה על נטיות כאלה או אחרות. ובדומה לך, גם אצלי, מסלול החיים היה ברור ומדויק, ילדה טובה של אבא ואמא, מודל נערץ של האחים. עברתי שנה דרמטית, ועדיין עוברת.אני וחברה שלי בנתק מאז. וזה ממש על קצה המזלג... אשמח להרחיב יותר מולך באופן פרטי יותר.. נשמע שלי ולך יש על מה לדבר.. בהצלחה...
|
|
בתגובה ל: משהו שפספסתי מאת: mafteah נשמע שאת ממש צעירה.. לא?
|
|
בתגובה ל: אני גם אשמח... מאת: מקבלת אותי נשמעת צעירה? מרגישה שעברתי עשורים...
|
|
בתגובה ל: הי לכולם, קצת על עצמי... מאת: מקבלת אותי קודם כול סחטיין על האומץ. את מתארת מצב לא פשוטשהתחתנת עם בחור בטח זה רק הקשה יותר את המחשבות והבילבולים. ההורים שלך יודעים זה כבר הדבר הטוב ביותר אז את מוזמנת מפה להתחיל לקבל את עצמך מכאן יש פה תמיכה נהדרת ובכלל תמיד כיף לשתף חוץ מזה שאני מאוד מבינה אותך . ומאחלת לך בהצלחה :)
|
|
בתגובה ל: היי אהבתי את הכינוי שלך מאת: one girl תמיד טוב לשמוע. והתמיכה פה מאד יפה ונעימה בעיניי...
|
|
בתגובה ל: הי לכולם, קצת על עצמי... מאת: מקבלת אותי את בקטע של בנות ונשאבת לעולם הסטרייטי?
|
|
בתגובה ל: לא ברור מאת: hodayae היי .. כוונתי היתה, בכך שאמרתי , שאני נשאבת לעולם הסטרייטי - היא לאו דווקא במובן של להתחיל ולצאת עם בחורים וכו... הגעתי ממשפחה מאד גדולה (משפחתי המורחבת) כמו כן , משפחתי שלי היא משפחה מוכרת והוריי אנשים ידועים בציבור. מעגלים חברתיים רבים סובבים אותי, והציפייה ממני גם ואף על פי שהתגרשתי - לא ירדו לרגע. כפי שצייניתי בתחילת השירשור- אף לא אחד תלה את גירושיי באיזה פגם בהתנהלותי . כולם ללא יוצא מן הכלל דיברו על כמה האקס לא בסדר אם הוא הגיע למצב שהוא לא מסתדר...איתי. אז כן, הדיבורים על שידוכים והכרויות , וכל הבבל"תים האלה- רק התגברו סביבי... ואני - זורמת עם הדיבורים הללו..לא מראה שום דבר ממה שקורה לי בלב.. ממה שאני יודעת בתוך תוכי . במובן הזה- העולם הסטרייטי סובב אותי . ואני משתפת פעולה כלפי חוץ לפחות. למזלי , לאחר שהתגרשתי - החלטתי כי ברצוני לגור לבד. אני בחורה עובדת ומסודרת ועל כן מסתדרת מצוין. למרות שיש לי את כל המרחב פעולה שארצה - עדיין לא מצאתי אומץ להתעסק עם זה בצורה פורמאלית.. עכשיו אני מתחילה לעשות את זה.. מקוווה שעניתי לך...(-:
|
|
בתגובה ל: תכף אסביר מאת: מקבלת אותי עצמאית ומסודרת בחיים ועם זאת שואפת לרצות את הסביבה שלך, כמו רבות כמוך במציאות לא פשוטה... בכל מקרה שיהיה בהצלחה :)
|
|
בתגובה ל: נשמע שאת מאת: hodayae מתוך דבריך וכתיבתך ניתן ללמוד כי את אדם רציונאל ונבון אשר משתדל ללמוד מחוויות
אני מאחלת לך בהצלחה ולעצמי מאחלת את אומץ הלב הנדיר שלך
|
|
בתגובה ל: הי לכולם, קצת על עצמי... מאת: מקבלת אותי אילו רק יכולתי להראות ברגע אחד לכל יושבי הפורום, איזה אדם מדהים את. שמחה ששמעת לעצתנו. עבורי הפורום הזה על כל משתתפיו היה אויר זך ונקי לנשימה. קבלי את התמיכה כאן כמובנת מאליה ותשמרי את הכוח להתמודדויות שעוד נכונו לך.
גלי ואני לצידך ואיתך תמיד.
בהצלחה:)
|
|
בתגובה ל: יקירה שלי. מאת: Hפידוסית לתאר את רגשות התודה והאהבה שלי אליכן.. אוהבת. אני.
|
|
בתגובה ל: הי לכולם, קצת על עצמי... מאת: מקבלת אותי הדרך שבה הצגת את עצמך העלתה בי חיוך. נדמה לי שכך בדיוק הצגתי את עצמי כשהגעתי לפורום - בת 26 מאזור ירושלים :-)
נשמע שעברת לא מעט, ולמדת על עצמך הרבה בדרך. העצה של החברות המדהימות בהחלט נשמעת לי טובה גם הפורום, וגם להכיר במציאות לסביות מאפשר לעגן את המחשבות במציאות. בת-קול זה גם מקום לא רע להכיר...
אז נעים מאד (אנה ק - בחורה שכבר בת 34, ווגם נהייתה בנתיים ירושלמית)
|
|
בתגובה ל: ברוכה הבאה מאת: אנה ק תמיד זה מקל לראות, על אף שזה ידוע וברור, שאיני לבד בהתמודדות... תודה על השיתוף.. לילה טוב
|
|
בתגובה ל: הי לכולם, קצת על עצמי... מאת: מקבלת אותיהמודעות שלך מרשימה אותי מאוד. את יודעת שאת אוהבת בנות, את מסוגלת להגיע להכרה שאת רוצה להתחתן. להגיע למסקנה שאת צריכה להתגרש. אבל מעבר למודעות, היכולת שלך לעשות את הצעדים האלה מרשימה לא פחות. לא יודעת לאיזה קבלה את מצפה כרגע, בהתחשב בעובדה שרוב העולם לא יודע שהוא צריך לקבל משהו. כלומר, אנשים חושבים שאת יפה ומטופחת וברור להם שאת סטרייטית (וברור שאין קשר בין השניים, כן?), אז מה הם צריכים לקבל אצלך? נשמע שקיבלו סבבה את הגירושין שלך, זה המקסימום שנדרש מהם כרגע. אני לא מתרגשת מגילויי ההומופוביה בסביבה שלך. ברגע שידעו שאת "כזו" הם יכולים לשנות את התגובה באופן שיפתיע אותך. לא תמיד, אבל הרבה פעמים אנשים מביעים הומופוביה כהיא מכוונת ל"אחר" הכללי, אבל כשזה מגיע למישהו שהם מכירים ואוהבים הם הכי מקבלים בעולם. זה קורה די הרבה. נשמע לי שאת בתקופת ביניים בחיים, וכל מה שאני יכולה להגיד לך בשלב זה זה קחי את הזמן. את לא צריכה למהר לשום מקום. לא להתחתן ולא לצאת מהארון. תעשי דברים שטובים לך ותראי לאן את זורמת. כשיגיע זמן ההכרעות וההחלטות כבר תדעי. כמו שאמרת, כתיבה כאן היא צעד ראשון בתהליך, ואני מוסיפה - תהליך ארוך. אנחנו כאן גם לשאר השלבים. ברוכה הבאה
|
|
|
|
|
| |