שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
מחשבות בעקבות פרשת הרב מוטי אלון


מחשבות בעקבות פרשת הרב מוטי אלון
פורסם לפני 3123 ימים     מאת נעמומה     סה"כ תגובות: 12     תגובה אחרונה לפני: 3120 ימים

נראה לי שלא רק אני יצאתי מבולבלת מהסיפור.
מן הסתם אפשר להטיח פה הרבה בוץ- מי אשם, מי משקר
וסתם ללכלך ולהכתים שמות רבנים ולומדי תורה ברפש.
לא זו כוונתי.
אנא, אם את קוראת, אם את רוצה להגיב, אל תהיי מאלו היורקים לבור ממנו הם שותים.
לא זה העניין שמעסיק אותי.

מה שברור בעיני הוא שלרב אלון ישנן נטיות הומוסקסואליות (ישנן יותר מדי עדויות, כולל עדות של חבר אישי)
איני חושבת שהוא אנס או פדופיל, אך כאחד היודע את חולשותיו- ראוי שלא יביא את עצמו לידי נסיונות בהם הוא לא יכול לעמוד, כלומר ימנע עצמו מלהיות הרב המחבק והמנשק שהיה עד כה.
ישנם רבנים שמלמדים באולפנות. מעצם היותם גברים הבאים בקשר עם נערות- יודעת כל תלמידה ויודע כל אחד מאותם רבנים את גבולות הקשר החינוכי שבניהם.
עצם העובדה שהרב אלון יצר קשר שאינו גודר עצמו עם תלמידים, וללא ידיעתם לחולשותיו- היא ממש לתת מכשול בפני עיוור, גם בפני התלמיד הנחשב עיוור כי אינו מודע, וגם לרב אלון כעיוור- שאינו יכול להמנע מלראות או להרגיש את אשר הוא רואה ומרגיש.
אז מה מטריד אותי?
זו הסיבה שאני כותבת פה. רק אתן תבינו. אני מוטרדת מעצמי. מהתנהגותי. מהמקום בו אני עומדת.
מי שקראה את דברי בעבר יודעת שאני נשואה באושר ושלמות, כל זאת למרות שמעולם קודם לכן לא נמשכתי לגברים, ואף ניהלתי קשר זוגי עם חברה למשך 3 שנים קודם לנישואי שתינו.
מאז נישואי חוויתי אמנם קשיים, עליות ומורדות, אך מעולם לא נמשכתי לאדם נוסף פרט לבעלי (לא גבר, לא אשה) אלא רק, לפעמים, בדמיונות או פנטזיות.
חיינו המשותפים הובילו אותנו לכל מיני מקומות (בכל זאת אנחנו נשואים כבר כמעט 10 שנים)
גרנו ביישוב קטנטן בו היו מעט מאוד משפחות וכך יצא שבקשו ממני להיות הבלנית במקווה.
כמה אירוני שהיה עלי להביט על אשה עירומה הטובלת לשם טהרה.
עבדתי על עצמי להיות נקייה ממחשבות.
יודעת אני שמבטי היה חף ממחשבה או משיכה למי מהנשים ביישוב, אבל יחד עם זה- לא יכולתי להמנע מדי פעם לבחון את עצמי האם אשה זו או אחרת עוררו בי את הרגש ההוא, הרי הכרתי אותן מקרוב, הן היו שכנות וחברות, והנה אני גם רואה אותן במערומיהן...
אולי לו ידעו מי אני, מה מחשבותי ומה עשיתי בעברי- אולי היו בוחרות שלא "להינות" משירותי הבלנות שלי...
באותה הסיטואציה לא ממש היתה לי ברירה. לא היו הרבה אופציות אחרות ביישוב ההוא, אך אולי בכל זאת...
גם כיום אני מוצאת את עצמי בדילמות מאותו הסוג. אני עובדת עם נערות צעירות. יש כמה נערות שבהחלט מעוררות בי עניין. לא מיני, וודאי לא כבנות זוג, אך תכונות אופי מסויימות בהן בהחלט יוצר סקרנות, להכיר, לתמוך בשעת הצורך...
אחת הנערות שנאלצת לחמוק מבית הוריה בשל התעללות פיזית שהיא חווה שם- גם באה לישון אצלי כמה פעמים.
יש לה חדר משלה ואני מקפידה שבעלי (שיודע על הקשיים וההתלבטויות שלי) יהיה בבית כשהיא באה (גם כדי שתחווה מודל הורי חם, אבל גם בגלל עצמי...) כיוון שהילדים גם הם בבית- אז אין סיכון אמיתי.
ובכל זאת...
לא רוצה לצאת מהארון.
אין לי סיבה אמיתית.
בניתי לי משפחה לתפארת.
גם בעבודה אני נחשבת עובדת מצטיינת.
זהו תחום אפור, אך איני רוצה לתת מכשולים בפני עיוורות
וכמובן שלא להגיע למקום בו אאלץ לעמוד בנסיון שגדול ממידותי.
מה עושים?




אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך




*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0781)