דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
אני היחידה
|
|
אני היחידה
פורסם לפני
4857 ימים
מאת אור__
סה"כ תגובות: 9
תגובה אחרונה לפני: 4848 ימים
שמבסוטה עד הגג מהכניסה של פרידה הכט לבית האח הגדול?
|
|
|
|
שמבסוטה עד הגג מהכניסה של פרידה הכט לבית האח הגדול?
|
|
בתגובה ל: אני היחידה מאת: אור__ פריד היא נשמה טובה ואישה מאוד מיוחדת (יש סרט של דוקו ביס שהיא עוזרת שם למכורה לצאת מהסמים ונותנת לה עבודה במסעדה שלה. מומלץ) כבר אז הבנתי שהיא לסבית והיא כזאת נשמה. מקוה שהיא תמשיך שם לאורך זמן ואולי אפילו תזכה בנות בואו נסמס לה בכל הכח!! אנחנו חייבות כמה שיותר נציגות מהקהילה על המסך!
|
|
בתגובה ל: לא את לא היחידה מאת: נסיכת זהב את הסרט אבל לא מצאתי - יש לך אפשרות לקשר אליו?
|
|
בתגובה ל: רצתי לחפש מאת: אור__כנסי ל www.walla.co.ilyes דוקו סרטי דוקו ישראלים "בדרך למעלה" סרט על ילדת רחוב שמחפשת בית ופרידה עוזרת לה עם עבודה.
|
|
בתגובה ל: לא יודעת איך אז הנה הפרטים מאת: נסיכת זהב ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: אני היחידה מאת: אור__ שלא רואה את זה? אני מעדיפה להתמכר לסדרות רפואה.
זה מה שיש ועם זה ננצח.
|
|
בתגובה ל: אני היחידה מאת: אור__ ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: אני היחידה מאת: אור__ מה לעשות-קודם כל אני פמיניסטית*. אבל לא לדאוג-פרידה מקום שני.
ואצלנו בבית זה גרר דיון בפמיניזם ולסביות- על ההבדלים בין התמודדותה של אישה סטרייטית עם העולם הגברי-פטריארכלי.לעומת התמודדותה של לסבית-ובטח לסבית "גברית".. ועל מקומן של לסביות(ושוב-וודאי "גבריות")בעולם פטריארכלי,לעומת מקומן של סטרייטיות(וודאי"נשיות")
מצד שני,כלסבית אידיאולוגית אני מניחה שכל אישה יכולה להיות לסבית,בטח אם היא נחשפת לעולם פמיניסטי:-) אז אין באמת הבדלים משמעותיים (אם כי,זאת כנראה רק מגננה מפני המצפון הפמיניסטי שלי)
מקום שלישי זה הדתי,לא זוכרת שם,בעל היקב, (רק לי מרגיש שפוגעים בו רק בגלל אורח חייו.ואני חשבתי שלא בכדי פרידה מזדהה איתו..)
* (נו טוב,אני מודה,אני די הולכת להתאהב בה,או שלמעשה ניצוצות כבר יש..)
|
|
בתגובה ל: אני כנראה הלסבית היחידה שמבסוטה יותר מליאם מאת: אלה R הכרתי כמה פמיניסטיות רדיקליות הטרוסקסואליסטיות למגינת ליבן, שידעו היטב היכן מרוחה החמאה וניסו שוב ושוב ללא הצלחה תוך כדי שהן נוחלות ומנחילות מפחי לב ונפש. הכי מסכנה היתה זאת שהיתה (אז לפחות) הכי רדיקלית, אבל עם טעם בגברים כמו של שרי אריסון (רק בלי הכסף).
מצד שני, אני מכירה גם סיפור אחד או שניים עם סוף לסבי אופטימי.
|
|
|
|
|
|