שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
OK אז הקיץ הולך ומסתיים, סיימתי את השנה ה53 של חיי


OK אז הקיץ הולך ומסתיים, סיימתי את השנה ה53 של חיי
פורסם לפני 3932 ימים     מאת סברה בעולם הגדול     סה"כ תגובות: 24     תגובה אחרונה לפני: 3929 ימים

ואני מודה, אני לא מתחילה את השנה ה54 של חיי עם שמחה ועוצמה שבדרך כלל היו מנת חלקי. את יום הולדתי "חגגתי" בחתונה של בת של חברה, חתונה שמחה מאוד, אירוע שמח ומאוד ציוני גם בגולה המערבית. וכך בדיוק הרגשתי, לראשונה הרגשתי בגולה חברתית, הכל סביבי בזוגות כמו בתיבת נוח ורק אני התוסף ה11 סביב שולחן עגול עם 5 זוגות. האמת? בעבר לא חשתי בזה, כשהיתה לי בת זוג, גם כשהיא גרה במרחק של 18 שעות נהיגה. עכשיו כשאני לבד פתאום הרגשתי שאני לא רק לבד כמו תמיד אלא שאני למעשה בודדה...
מה אני יכולה להגיד תחושה לא נעימה. ואני מביטה קדימה ליום שני הקרוב כשהלימודים והעבודה יתחילו שוב ואני שמחה כי אז הבדידות תהיה קלה יותר לנשיאה בעיקר בגלל שכל תעצומות הנפש שלי יוקדשו לעיסוקים שאינם עיסוקים אישיים עמוקים....
ובגלל החברה הזוגית כל כך שבה אני חיה, וזה כולל כמה לסביות שאני מכירה (לא באופן אישי צמוד אבל מדי פעם רואה באירוע כזה או אחר) ואין אפילו לסבית אחת לרפואה או רווקה לא בהכרח לסבית אחת בסביבה שתהיה גם יהודיה לא חייב דתית, כדי לשמור על שיווי המשקל הנפשי. אז כן, הקהילה שבה אני חיה מצויינת, חברותית מאוד, חמה ומזמינה יותר מקהילות אחרות שאני מכירה, העבודה שלי נהדרת אני נהנית מכל רגע ועוד משלמים לי על זה (לא הרבה אבל אפשר להתקיים בכבוד) ורוב הלימודים מעניינים ביותר, אבל בערב, או ביום ראשון, או בחופשות הטלויזיה צריכה לעשות רעש והטלפון די שותק ותא הדואר מלא בחשבונות ופרסומות ולא בהכרח אגרות או מכתבים של ככה סתם כי....

סליחה על המלנקוליות שתפסה אותי אבל החלטתי שאני שולחת למרות הכל....

שנה טובה




אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך




*
המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0938)