|
דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
על מצעדים ואנשים נאורים
|
|
על מצעדים ואנשים נאורים
פורסם לפני
5399 ימים
מאת taramaclay
סה"כ תגובות: 15
תגובה אחרונה לפני: 5395 ימים
חייבת לשתף במייל שקיבלתי מחברה שמגדירה את עצמה נאורה ומקבלת. לא מזמן סיפרה לי שהיא פגשה עורכת דין מהקהילה, ואיזה יופי שהיא חיה עם בת זוג ומגדלת ילדים, כמו משפחה נורמלית, והנה זה מוכיח שאפשר לחיות כמו כולם. אז הנה המייל: "תסבירי לי את הצורך של הקהילה לצאת למצעד הגאווה. למה ? לשם מה ? האם אני הולכת עם שלטים "הזדיינתי עם בעלי" ? אגב - האם גם את משתתפת ? אם לא בא לך לענות, את לא חייבת, אבל האמת שזו שאלה שאני ו- X שותפתי דנו בה רבות בזמן האחרון"
|
|
|
|
חייבת לשתף במייל שקיבלתי מחברה שמגדירה את עצמה נאורה ומקבלת. לא מזמן סיפרה לי שהיא פגשה עורכת דין מהקהילה, ואיזה יופי שהיא חיה עם בת זוג ומגדלת ילדים, כמו משפחה נורמלית, והנה זה מוכיח שאפשר לחיות כמו כולם. אז הנה המייל: "תסבירי לי את הצורך של הקהילה לצאת למצעד הגאווה. למה ? לשם מה ? האם אני הולכת עם שלטים "הזדיינתי עם בעלי" ? אגב - האם גם את משתתפת ? אם לא בא לך לענות, את לא חייבת, אבל האמת שזו שאלה שאני ו- X שותפתי דנו בה רבות בזמן האחרון"
|
|
בתגובה ל: על מצעדים ואנשים נאורים מאת: taramaclay תסבירי לה שזה כמו המצעדים בארה"ב של תנועת זכויות האזרח (למען ביטול האפליה של השחורים) או התנועות הפמניסטיות (לביטול אפליית נשים) וכך תחזירי לה באבו אביה של הנאורות (אלא אם יש לה גם בעיה עם התנועות הנ"ל). כי לדעתי חסר פה את הקונטקסט של התנועות האלה, ומאבקן לשוויון זכוית, שמעולם לא היו ממש פופלוריות בארץ ממילא, ושמה לעשות, לא רואים חיצונית שאנשים הם להט"בים - כי אין לנו קרניים - כמו שרואים שאנשים מופלים על רקע צבע עורם או מינם הביולגי.
Love is the difficult realization that something other than oneself is real Iris Murdoch
|
|
בתגובה ל: על מצעדים ואנשים נאורים מאת: taramaclay לא, גם אני לא הולכת עם שלטים לגבי חיי המין שלי.
כפי שהפגנה למען עגונות אינה "תנו להן להזדיין עם מישהו אחר" ולמען נישואים אזרחיים אינה "תנו להזדיין בלי הרבנות" כך גם פה.
ואני מתביישת בשבילה ובשביל עצמי שהדיון ירד לפה ושאלו המילים שמקשטות את הפורום.
|
|
בתגובה ל: אני מתחרפנת מגסות הרוח והראש הכחול מאת: אנה ק בתור אחת שאמונה על השפה שמאפשרת נישואין בין חילונים ודתיים (והיום גם בין דתיים לבין עצמם יש להודות...) על ידי תיאור מעשה האהבה כבעילה דרך זנות.
ואגב גם בנושא העגונות וגם בנושא הנישואין האזרחיים - זו בדיוק מטרת ההפגנה, אבל אנחנו רגילים לחשוב על זה בצורה קצת יותר מכוסה. יקח זמן עד שנצליח להתכסות גם אנחנו בכל השכבות אשר מרחיקות אותך מהשוליים אל המרכז.
בהצלחה :)
|
|
בתגובה ל: על מצעדים ואנשים נאורים מאת: taramaclay לדעתי, מי שלא קולט את זה, שום הסברים לא יעזור לו.
אני אוהבת לשלוח את האנשים ששואלים את השאלה הזו בנוכחותי לראות את החלק הראשון ב"אם הקירות יכלו לדבר 2". זה מדגים יפה למה להט"בים זקוקים לזכויות, הכרה, קבלה. כל קטע שם חזק: כשלא נותנים לה לראות את בת זוגה החולה ולהיפרד ממנה, שלא מודיעים לה שהיא נפטרה, שלא נותנים לה לקבור אותה, שהיא צריכה להפוך את כל הבית למשהו אחר לפני שהאחיין מגיע (שמה הוא יגלה מה היה טיב הקשר ביניהן), וכמובן גולת הכותרת זה שהאחיין יורש את הבית בו היא חיה כל חייה עם בת זוגה האהובה.
אם הייתי שרת החינוך - הקטע הזה הופך לחומר חובה בתכנית הלימודים באזרחות או לפחות בשיעורי חינוך. ככה הדור הבא לא ישאל שאלות דביליות...
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
|
|
בתגובה ל: על מצעדים ואנשים נאורים מאת: taramaclay ואם לא בא לך להיסחב איתה שם ולפספס את בחוויה הבתקולית במצעד, אין לי בעיה לקחת אותה עליי,להוליך אותה איפה שצריך,בשוליים,בין קריאות הבוז והגועל,עד לבפנים- של התינוקות והבלונים ובתקול ודרך מתנדבות/ים של "יש עם מי לדבר".. (אויש.עכשיו עשית לי חשק לצעוד זאת השנה השלישית.רק שזה בתנאי שאסיים את המבחן באותו יום בשעה סבירה ושאצליח לדחות בכמה שעות את התוכניות הנוספות שלי לאותו ערב..)
לדעתי,אחרי החוויה הזו לא תשארנה לה שאלות :)
חוצמיזה,אני חושבת גם כמו אור וגם כמו אנה,מבחינתי שתי הגישות ראויות,תלוי עם מי מתדיינים.כלומר:הנקודה היא שאין הבדל בין להט"ב לסטרייטיות/ים בדיון על הקדושה/יחסים/מיניות אם שם המשחק הוא סקס-הוא יהיה גם כשתדברי על חתונה של בת האמו"ר עם העילוי(מה זה חתונה?את חוגגת את הסקס שתחווי מעכשיו?אסר את האסורות והתיר ע"י חופה וקידושין..) אם שם המשחק הוא קדושה,הוא יהיה שם גם כשמדובר בנישואי להט"ב..ובכל מה שקשור בלהט"ב..
חוצמיזה,ביום שסטרייטיות תהיה מילה נרדפת לארוניות-אני בהחלט בעד יום אחד בשנה של יציאה פומבית כללית וקהילתית מהארון :)
בהצלחה ורק לא לקחת קשה את צרות האופקים והבורות,טוב? :)
|
|
בתגובה ל: על מצעדים ואנשים נאורים מאת: taramaclay הזמן: יום לפני מצעד הגאווה בתל אביב המקום: עבודה נוכחים: פקיד א', פקיד ב', טכנאית, ואנוכי שומעת ואינה נראית בחדר הסמוך.
פקיד א': נו, אתם באים מחר טכנאית: לאן? פקיד א': לחתונה פקיד ב': של מי? פקיד א': לא שמעתם? מחר יש את החתונה של ההומואים והלסביות. טכנאית: חחחח.... פקיד ב': שתיקה טכנאית: אתה הולך? פקיד א': בטח פקיד ב': באמת? טכנאית: אתה לוקח עגבניות? פקיד א': השתגעת? חבל על העגבניות כולם: חחחחחחחחחחחח
ואנוכי ליבי נחמץ.
|
|
בתגובה ל: על מצעדים ואנשים נאורים 2 מאת: ארלקינו אני מזדהה כל כך.
כידוע לחלקכן התחלתי לאחרונה לעבוד אחרי תקופה ארוכה של (א)בטלה, ואני מרוצה מאד. האוירה ביתית, התחום מעניין יותר מכפי שהעזתי לקוות, ותמיד יש איפשהו איזה רדיו שמשמיע מוסיקה באמצע היום. עם רוב העובדים התיידדתי מיד, הם אינטיליגנטים ולבביים וכיף לעבוד איתם, מבכיר ועד זוטר. אבל ככל שחולפים הימים אני מגלה שהחברה' האלה סובלים ממנה עצומה של שנאת הזר. ומה שהתחיל לפני כחודשיים ברמז, הפך בשבועיים האחרונים לגל של התבטאויות קשות נגד הומואים מכל עבר. הנה טעימה קטנה מהתכנים שנחשפתי אליהם בחודש החולף:
בתגובה לנשיקה חמה בין שתי חברות לעבודה שלא התראו הרבה זמן: - א: איזה נשיקות, תיזהרו , עוד יחשבו! - ב: אוי, נו - א: היום אי אפשר לדעת - ב (בכעס): יש לי עיניים רק לגברים - א (מפייסת אותה): שרק נצחק...
אני בחדר עם שתי נשים שמשוחחות ביניהן. על מסך הטלויזיה מופיעה כתובית "פסטיבל הקולנוע ההומו לסבי": - א: קולנוע הומולסבי? תגידי, יש דבר כזה?! - ב: איכס, סוטים - א: גועל נפש, הם לא נורמלים
ישיבת בוקר, דנים על מטופל: - א: דרך אגב, הוא HIV. אה, סליחה - הומוסקסואל. - ב: אחד שעדיין לא קיבל HIV, אתה מתכוון. - ג: כן, הם אמרו שהוא הומו. אני בטוחה שהם בדקו אותו לאיידס.
בשיחה אישית עם קולגה, בכיר ממני. מדברים על סטודנטים מוזרים שנמצאים בכל מחזור באוניברסיטה: - א: שלושה מהם התגלו כהומואים אחר כך, באופן לא מפתיע. - ב: סליחה? מה הקשר? - א: בחייך, את יודעת שהוצאת ההומוסקסואליות מה DSM הייתה אקט פוליטי. ארגון ההומואים והלסביות באמריקה הפעיל לחצים. ... הם סוטים, זו הפרעה נפשית, מבחינתי הם עדיין שייכים ל DSM ... ... מחר יקומו פדופילים ויגידו... ... המצעדים שלהם... בלי חולצות ... למה אני צריך לראות את זה?... ... אני הולך ברחובות וצועק שאני סטרייט?... ... איזה קיפוח זכויות? מה מגיע להם?...
מספרים לי על שיחה כלשהי: מתקשר אלי קצין, עם קול כזה - "שלוםםםם" (מחקה דיבור נשי) - איזה הומו... דיברתי אליו בלשון נקבה, הוא עונה לי "אני גבררר" ~צחוק מתגלגל~ חמש דקות אחר כך, עם מישהי שהקשיבה לשיחה הקודמת: אני לא יכולה אפילו לחשוב עליהם, זה מגעיל אותי. זה נורמלי, תגידי לי? (.... וממשיכה עוד ועוד על "המצעדים שלהם...")
מייאש. אני מוצאת את עצמי מתלהמת שוב ושוב. נראה לי שתוכניותי להשאר בארון בשנה הראשונה לא יצאו לפועל.
|
|
בתגובה ל: על מצעדים וכו' 3 מאת: זוהר דרומי 1. המקום: בעבודה. א', קולגה (הומו + בן זוג, שניהם בארון): היית במצעד? אני: לא, הייתי לא רחוק משם עם הילד. אתם הלכתם(הדגשה על הזוגיות)? א': לא, אנחנו לא אוהבים את הסצינה ההמונית. אבל תבואי לקפה בהזדמנות, "הוא" רוצה לפגוש אותך.
וברור לו שברור לי שגם בלי "לדבר על זה" - אנחנו פשוט "יודעים" אחד על השניה.
2. ד', שותפה לחדר במשרד: היית במצעד בת"א ביום שישי? אני, קצת בשוק מעצם השאלה: לא, ואת? <ואני תמיד תוהה אם היא יודעת או ש(שוב) מנסה לחטט>
3. הבת שלי: את הולכת למצעד? אני: רוצה לבוא איתי? היא: לא. אני: אז אני לא הולכת...
|
|
בתגובה ל: על מצעדים וכו' 3 מאת: זוהר דרומי נראה שהצלחת למצוא לעצמך מקום עבודה מההומופובים ביותר האפשריים בכלל. אבל בהתחשב במקום בארץ שבו הוא נמצא, אני לא מופתעת בכלל. התלהמות מוצלחת, והעיקר - אל תקחי ללב.
|
|
בתגובה ל: ברכותי מאת: נוסעת סמויהשמחתי לגלות שאני כבר לא לוקחת דברים כאלה אישית, עד שנוכחתי לדעת שתסכול ברמה הלא-אישית מטריד אף יותר.
|
|
בתגובה ל: על מצעדים ואנשים נאורים מאת: taramaclayשהתנהל בפורום " המחנה החילוני לאומי" כאן באג'נדה שנקלעתי אליו איכשהו. כמה גועל נפש בדיון אחד, זה לא יאמן.
זה מה שיש ועם זה ננצח.
|
|
בתגובה ל: על מצעדים ואנשים נאורים מאת: taramaclay לאחרונה הגיע אלי הביתה מישהי שלומדת איתי שיאצו כדי לתרגל היא דתיה נשואה עם ילדים בגילי ושמעתי אותה מתבטאת בעבר נגד המצעד בי-ם לא הייתי בטוחה אם היא יודעת עלי, רוב האנשים יודעים אבל לא יצא לי לשתף אותה והאמת שקצת חששתי איך היא תגיב כשתדע.
היא ואני אצלנו בבית אחרי התרגול כל הבית מלא בסטיקרים בועות סבון אחרי המצעד בת"א.. היא נגשת למקרר ומסתכלת על התמונה ושואלת:
נטע אלה המשפחה שלך? איזה חמודים אני- לא, זו המשפחה של ד' היא- ד' היא זו שגרה פה? אני-כן.. (ממלמלת משהו) היא- אז למה את בתמונה? אני- כי ד' היא הבת זוג שלי. היא- הא (מופתעת)
שאלתי את עצמי אם היא תעשה מרוחקת או תתנהג אחרת אבל היום היא התקשרה לשאול עם אני רוצה לתרגל.
נטע
|
|
בתגובה ל: על מצעדים ונשים מאת: חמדת השקד שאם הייתי צריכה לצאת מהארון במסגרת עבודה מסודרת כזאת, עם משרד וקולגות, זה לעולם לא היה קורה.
אבל ככה, בבית, כשאנשים באים והולכים, פוגשים אותה, מתישהו קולטים שהיא כאן, ושהיא מרגישה כאן בבית, ושהקשר בינינו חורג מ"שותפות" - ככה זה פשוט וזורם וקורה כל הזמן.
אפילו ההוא שקצת פחדתי שיידע, כי הוא מכיר את ההורים שלי, לבסוף שאל אותי ישירות ואמרתי שזה נכון. ואז הוא אמר שפעם אחת כשהוא עמד לצאת הוא נישק אותי (כהרגלו, שתי נשיקות קלות על הלחי), והוא שם לב שהיא טיפה התקשחה, כאילו ניסתה לרמוז לו לא לחשוב על זה אפילו :-)
|
|
בתגובה ל: על מצעדים ונשים מאת: חמדת השקד לקבל את הזוגיות הלסבית כדבר מקובל בהחלט.
|
|
|
|
|
| |