|
לצערי החתונה של אח של שיר ללא לא תתקיים מחר, הכלה נפטרה באורח פתע ומשפחת הכלה האח והחברים יושבים שבעה בצפון
איכשהו שיר ללא לא ממש יכולה לנוח מהצרות-היא עם האמא בבי"ח.. ביקורים יתקבלו בברכה, היום קצת עמוס לה בטל' אז זה רעיון פחות נוח
ב"ה שהמשפחה הזו כבר תשמע בשורות טובות ובקרוב אמן!
|
|
בתגובה ל: עוד טרגדיה שקרתה מאת: ש י ר י קראתי את ההודעה בבוקר, ואני קוראת אותה שוב, וזה לא נתפס. נשמע כמו משהו מתוך סרט הזוי. החתונה הרי היתה האור בכל מה ששיר ללא סיפרה לאחרונה. מאמץ משפחתי גדול שהכול יהיה כמו שצריך ושמח בחתונה. איך קורה כזה דבר? כלה ערב חתונתה?
נפלאות דרכיו.
שיר ללא יקרה, אם יוצא לך לקרוא, שהמקום יסיר מכם את כל הצער, וישלח נחמה לאחיך ובריאות להוריך. ותנוחמו בבשורות טובות.
|
|
בתגובה ל: עוד טרגדיה שקרתה מאת: ש י ר י ללא תוכן
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
|
|
בתגובה ל: עוד טרגדיה שקרתה מאת: ש י ר יההודעה הזאת לא נקלטת... ברוך דיין האמת. קשה לברור את המילים הנכונות, שיר ללא יקרה , תנוחמו מן השמיים ולא תדעו עוד צער ,אמן. שולחת חיבוק גדול ומאחלת,בעזרת השם,רק טוב,רק טוב.
|
|
בתגובה ל: עוד טרגדיה שקרתה מאת: ש י ר י ליבי, ליבי עם המשפחה.
ומי יתן ולא תדעו יותר צער.
|
|
בתגובה ל: עוד טרגדיה שקרתה מאת: ש י ר י לא להאמין.. כאילו זה לא קורה לנו ותכף מישו יעיר אותנו מסיוט נוראי זה והכל יתנהל כמו שתוכנן לפני שבת.. החתונה של אחי וכלתו לעתיד שהיתה אמורה להתקיים היום בוטלה כיון שהכלה נפטרה בשבת בבוקר.. היא לא חשה בטוב מחמישי ובערב שבת התעלפה וכשניסו לנתח ולהציל גילו שהתפוצצו לה כמה נימים בחלל הבטן ובאזור הלב.. ולא נותר לרופאים אלה לקבוע את מותה.. אני עדין לא מעכלת.. וגם הפרסום בעיתון "ידיעות אחרונות" לא מספיק מתאר את השבר שאנחנו שרווים בו.. בעיקר אחי ומשפחתה שלה.. אמא בבית חולים כבר שבועים עקב ניתוח שהיתה צריכה לעבור.. אבא בבית עם אחי השני כי מאז האירוע מוחין שעבר (לפני מספר חודשים) פוחדים להשאיר אותו לבד.. ועכשיו צריך גם לראות איך נוסעים לנחם ולעודד את המשפחה השבורה והמפורקת שנוצרה עקב טרגדיה נוראית כזאת שלא כתובה בשום מקום ולא ניתן להבנה בכלל.. אנחנו עובדים על אוטומט.. כי אין דרך אחרת להיות עכשיו..
מודה מכל הלב לכל מי שסובב אותי.. ונמצא שם עבורי.. וכמובן לכל החברים של אחי והמשפחה הקרובה ששולחים אהבה.. תמיכה וחיבוקים בכדי לעזור לנו לקום יותר מחוזקים מאובדן נוראי זה..
יהל יקרה.. אין מילים שיכולים לתאר את התחושות עקב לקיחתך בצורה פתאומית ונוראית מעולם זה.. ומאהובך היקר אבשלום.. בטוחה שאת תשמרי עליו ותשלחי לכולם כוחות להתמודד עם אובדך הכאוב הזה.. שלא ניתן להכיל בליבנו.. אנחנו אוהבים אותך ולעולם אבל לעולם לא נשכח את אשר היית.. ואת כל הטוב והקסם שהשארת מאחורייך.. יהי זכרך ברוך.. יקירה שלנו!!
"לו הייתי עץ או פרח הייתי מרגישה את הזרימה החרישית של האביב.."
|
|
בתגובה ל: טרגדיה שלא כתובה בשום מקום.. מאת: שיר ללא משתתפת בצערכם.
|
|
בתגובה ל: טרגדיה שלא כתובה בשום מקום.. מאת: שיר ללא קראתי את ההודעה בלי להאמין. משתתפת בצערכם ובאבלכם. מן השמים תנוחמו.
|
|
בתגובה ל: שיר ללא יקרה מאת: תה ירוק ללא תוכן
פרח לב זהב
|
|
בתגובה ל: טרגדיה שלא כתובה בשום מקום.. מאת: שיר ללא משתתפות בצערך ובצער המשפחה, שלא תדעו עוד צער.
יהי זכרה ברוך.
|
|
בתגובה ל: טרגדיה שלא כתובה בשום מקום.. מאת: שיר ללא אני קוראת ולא מאמינה חיבוק גדול ובנחמת ציון תנוחמו עדנונה
|
|
בתגובה ל: טרגדיה שלא כתובה בשום מקום.. מאת: שיר ללא כאב לי מאוד לקרא את הסיפור הנורא. מקווה שתצאו מחוזקים ושלא תדעו עוד צער
|
|
בתגובה ל: טרגדיה שלא כתובה בשום מקום.. מאת: שיר ללא לאבלכם הכבד. לפעמים נראה שצרות רעות הן כמו סופת גשמים, הן ממשיכות לנחות ללא התרעה אחת אחרי השניה. מקווה שתעברו את התקופה הקשה ושיום אחד השמש תזרח.
Love is the difficult realization that something other than oneself is real Iris Murdoch
|
|
בתגובה ל: טרגדיה שלא כתובה בשום מקום.. מאת: שיר ללא
ושלא תדאו עוד צער
"יש חברה, היכן שא'פחד לא מפריע, בעומק הים, ומוזיקה בשגאתו,אני אוהב את האדם, אבל את הטבע יותר.." (לורד ביירון)
|
|
בתגובה ל: טרגדיה שלא כתובה בשום מקום.. מאת: שיר ללא כל כך קשה למצוא מילים מול מה שעובר עלייך, שאני גם לא יכולה להתחיל לדמיין מה עובר עליכם יום יום.
ולא תוסיפו לדאבה עוד
|
|
בתגובה ל: שיר ללא יקרה מאת: אור__ האמת שאני כבר לא יודעת איזה יום יום.. תקועה בתוך בועת זמן מטורפת שנוצרה במיום שבת כאשר באו לבשר לאחי בבית החולים על מותה המטורף של יהל. ומבחינת התפיסה שלי.. עוד יומיים החתונה!
אני יודעת שהוא מאוד חזק.. מי שזכה להכיר אותו באמת.. לבטח יודע שאפשר לכתוב עליו ספר עם כל ההחיים המפתיעים שיש לו.. שכל דבר הוא נסיון.. והוא עובר אותו בהצלחה מפתיעה ונשאר אופטימי ומאמין עוצמתי בטובו של בורא עולם.
חושבת שאכן ניתנה לשניהם מתנה.. תקופת חיים של התרוממות הרוח.. והגשמת חלמותיהם.. להיות אוהבים ונאהבים ולהיות הכי קרובים לדבר האמיתי.. הקמת משפחה עם נפש תאומה.. תמי (אמא של יהל ) אומרת ששמעה השוואה מענינת.. שהרי גם משה רבנו.. שעבר כ"כ הרבה.. כ"כ נתן מעצמו..והקב"ה הביא אותו מול ארץ ישראל ואמר.. זו הארץ המובטחת, אבל אתה לא תזכה להיות בה. ממש כמו יהל.. הנה החלום שלך.. הנה המקום הכי גבוה שיכולת להגיע אליו.. ושם את תעצרי.. לא תוכלי להיות חלק המשכי ממנו. לא תזכי להיות בו.
בלוויה דיבר הרב שרון שלום, ואני עצמי לא הייתי נוכחת.. הייתי במשמרת אצל אמא בבי"ח הדסה עין כרם (היכן שהיא מאושפזת כבר שבועיים ארוכים..) וממה ששמעתי נחרדתי כולי. הרב שלום היה צריך לקדש את אחי ויהל בחתונה.. ובלויה הוא הביא עימו את הברכת כלה שאחי הכין לה ו_רצה להפתיעה אותה בערב המקווה..) והקריא אותה בפני כולם.. ולאחר מכן הרב הוציא את הכתובה והתחיל להקריא זאת מול כולם ולבסוף פנה לאחיי ואמר.." אבשלום אני מצטער אבל אתה ויהל לא תוכלו להיות יחד ולא תוכלו להתחתן.." והביא את הכתובה לאמא שלה.. (ואני חושבת שקברו אותה עם יהל..)
האמת שאני עדיין לא נמצאת במקום של לעכל.. להבין מה היה פה.. ובעיקר להתאבל.. כי יש כ"כ הרבה דברים מסביב שחייבים להיות "חזקים" בשבילם.. כמו אבשי.. אמא.. ואבא.. רק חושבת על כך שהבגדים של החתונה יושבים לי בבית.. הדברים שאבשי ויהל העבירו לי (דברי הרווקות שלהם שרצו לחדש בדברים חדשים..) נמצאים שם ויד אנוש לא מגעת בם.. ולא בטוחה שרוצה להיות בשלב של התפרקות.. כי איני יודעת מה זה יביא איתו ואיך בכלל קמים משם..
הייתי בניחום אבלים בערב שבו החתונה היתה צריכה להתקיים.. וישר שהגעתי אמרו "ואו באת בזמן" ואני לא הבנתי מדוע ?! שניה אחרי ראיתי את אחי שרוע על המרון חצי מעולף לא מסוגל אפילו לדבר.. רק ממלמל.. וחשבנו לפנות אותו (והוא כבר היה במיון באותו בוקר וערב לפני כן.. בשל התמוטטות שלו ושל המשפחה שלה..) ואיכשהו עם עזרת חברים טובים הצלחנו לעורר אותו מעט.. ואז הביט בשעון ואמר.. "יהלי.. איפה החופה.. איפה האורחים.. וכוי" ושוב התמוטט.. ופנינו אותו לחדר ליד.. (שלא יגרום צער נוסף למשפחה..) והוא לאט לאט התאושש וראה את החברים שלו (הוא הרי לא היה מוכן לפתוח את העינים ) והחל לספר על רגשותיו. ועל מה שעברו יחד.. והמשיך להביט בשעון לעיתים ולומר "עכשיו אנחנו יוצאים מחדר יחוד.." עכשיו אנחנו בסיבוב שני של ריקודים.. " וכוי.. במקום אחר בארץ.. אי שם בבי"ח הדסה נשמע קולה של אימי. "ברכה.. מה קורה?! למה את לא מביאה לי את השמלה.. אנחנו מאחרים לחתונה של אבשי.. והוא רוצה להתחיל אותה לפני השקיעה.." והאחיות רצו אליה.. ניסו להרגיע אותה.. והדרמות שהיו סביב ערב זה היו רבות.. בכל רחבי הארץ.. כל אחד סיפר את סיפורו שלו אחרי ימיים נוראיים אלו..
אני.. אל תשאלו לשלומי.. כי באמת שאין לי תשובה. פתאום עולה זכרון של שינהם או של אחד מהם.. איזה משפט שנאמר וסכר הדמעות נפרץ מעיני.. ומצד שני צריכה לתפקד.. להספיק לתת משמרות עם אמא.. לדאוג לאבא.. לענות לטלפונים שאין לי תשובות לשאלות מסוג " איך קורה דבר כזה..". עייפות זו מילה קטנה למה שמתרחש עכשיו אצלנו.. שעות שינה כבר בכלל לא מדברת..כי זה ממש מותרות (כבר מספר רב של שבועות) פשוט רוצים כבר שגרה.. מקום להניח בו את הראש.. ובעיקר שיהיה טוב.
רוצה להודות פה לכל האנשים שהראו שאכפת להם.. וניסו להגיד מילה טובה.. ולאלו שהצליחו להגיע ולהיות שם עבורי.. בעיקר על הסבלנות של כולם כלפי.. שלא תמיד עונה ולא תמיד נמצאת ולעיתים משאירה באלגן גדול והולכת..
שנדע ימים יותר טובים!
תודה לכל החברים שנמצאים שם עבורו.. זה חשוב.. כי כרגע כשהוא שם.. אי שם אצל משפחת שרעבי המקסימה.. הוא צריך עזרה ותמיכה ואנחנו משפחתו לא יכולים להיות שם.. גם בגלל המצב המשפחתי (שכל אחד נמצא במקום אחר עם בן משפחה) וגם בשל המרחק והקושי האישי של כל אחד מאיתנו..
שנדע ימים יותר טובים..
"לו הייתי עץ או פרח הייתי מרגישה את הזרימה החרישית של האביב.."
|
|
בתגובה ל: עבר עוד יום?! מאת: שיר ללא חושבת עליכם,עלייך כל יום מאז
כואבת ומחבקת מכאן (ואם יש משהו שאפשר לעשות בשבילכם/בשבילך להקל ולו במעט שבמעט-בבקשה אל תהססי..)
|
|
בתגובה ל: טרגדיה שלא כתובה בשום מקום.. מאת: שיר ללא ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: טרגדיה שלא כתובה בשום מקום.. מאת: שיר ללא יהי זכרה ברוך ומי יתן שהמשפחה תעמוד על רגליה בחזרה...
|
|
בתגובה ל: עוד טרגדיה שקרתה מאת: ש י ר י מן השמיים תנוחמו.
|
|
בתגובה ל: עוד טרגדיה שקרתה מאת: ש י ר י קראתי את כל השרשור כדי לקבל מידע...זה פשוט מזעזע. תהיו חזקים, ומתוך מה שאני קוראת, אתם משפחה מאוד מיוחדת... שלא תדעו עוד צער.
|
|
בתגובה ל: עוד טרגדיה שקרתה מאת: ש י ר י בצערכם על כל הטלטלות הקשיים והאובדנים.
מתפללת איתכם לבשורות טובות ישועות ונחמות.
|
|