|
דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
אהבה ראשונה
|
|
אהבה ראשונה
פורסם לפני
2586 ימים
מאת elastic heart
סה"כ תגובות: 2
תגובה אחרונה לפני: 2581 ימים
אהבה ראשונה זוכרים אותה? אני לא שכחתי היינו תמימות, ילדות. אהבנו מאוד. מעולם לא דיברנו על האהבה הזאת בקול רם אבל פשוט אהבנו. היה ברור לנו שכל אחת יכולה לקום וללכת להתחתן
מכל מיני סיבות התרחקנו. יותר נכון אני התרחקתי. תירצתי את זה בכל מיני תרוצים, שחלקם נכונים והיו חלק מהסיבה.
ניתקנו קשר למשך 3 שנים היא רצתה לדבר אני לא
בשנים האלה עברתי תהליכים עם עצמי התחלתי לקבל כח, ולצאת מהארון מול אנשים קרובים.
קיבלתי הודעה מחברה שהיא התארסה. שלחתי מזל טוב.. משם עברנו לדבר ישבנו כמה שעות ורק דיברנו סיפרתי לה שאני בהליכי יציאה מהארון. היא הופתעה. לא הבינה הרי היה ברור שכל אחת מתחתנת בסוף. פתאום דיברנו על כל מה שפחדנו לדבר כשהיינו יחד. הקשר הקרוב שנוצר (בעיקר בגללי) מבחינתה היה ביטוי של אהבה שלי כלפיה, וכשהיא קיבלה זאת היא החזירה. הסברתי לה (באיחור של כמה שנים) שמבחינתי זה היה יותר מביטוי של אהבה. רצון להיות במקום שלא העזנו לדבר.
כל כך הרבה דברים הבנו לאחר השיחה. בעיקר הבנתי שהסיבה שהלכתי כי רציתי שהיא תחיה חיים פשוטים. וכי פחדתי להיות חלק ממנה כשהיא תכיר את האדם הזה. ולא, אל תגידו שהיא מסכנה שהלכה לגבר. היא לא אדם של הגדרה מינית. היא אדם שמתחבר לנפש, לא משנה איך הוא בחיצוניות, זכר או נקבה. והיא מצאה את הנפש התאומה שאיתה יכולה להקים בית בצורה פשוטה
ראיתי אותה מתחת לחופה עם הנפש התאומה שלה והייתי מאושרת, הרגשתי שעשיתי את הדבר הנכון. יכולתי לעשות זאת בצורה טובה יותר עם פחות כאב. אבל היום אני לצידה, לצידה כחברה טובה והיא? היא הייתה מאושרת, מאושרת שהתחתנה עם הנפש התאומה ומאושרת שהחברה שלה, זאת שהייתה חלק ממנה, חזרה אליה. כחברה.
|
|
|
|
אהבה ראשונה זוכרים אותה? אני לא שכחתי היינו תמימות, ילדות. אהבנו מאוד. מעולם לא דיברנו על האהבה הזאת בקול רם אבל פשוט אהבנו. היה ברור לנו שכל אחת יכולה לקום וללכת להתחתן
מכל מיני סיבות התרחקנו. יותר נכון אני התרחקתי. תירצתי את זה בכל מיני תרוצים, שחלקם נכונים והיו חלק מהסיבה.
ניתקנו קשר למשך 3 שנים היא רצתה לדבר אני לא
בשנים האלה עברתי תהליכים עם עצמי התחלתי לקבל כח, ולצאת מהארון מול אנשים קרובים.
קיבלתי הודעה מחברה שהיא התארסה. שלחתי מזל טוב.. משם עברנו לדבר ישבנו כמה שעות ורק דיברנו סיפרתי לה שאני בהליכי יציאה מהארון. היא הופתעה. לא הבינה הרי היה ברור שכל אחת מתחתנת בסוף. פתאום דיברנו על כל מה שפחדנו לדבר כשהיינו יחד. הקשר הקרוב שנוצר (בעיקר בגללי) מבחינתה היה ביטוי של אהבה שלי כלפיה, וכשהיא קיבלה זאת היא החזירה. הסברתי לה (באיחור של כמה שנים) שמבחינתי זה היה יותר מביטוי של אהבה. רצון להיות במקום שלא העזנו לדבר.
כל כך הרבה דברים הבנו לאחר השיחה. בעיקר הבנתי שהסיבה שהלכתי כי רציתי שהיא תחיה חיים פשוטים. וכי פחדתי להיות חלק ממנה כשהיא תכיר את האדם הזה. ולא, אל תגידו שהיא מסכנה שהלכה לגבר. היא לא אדם של הגדרה מינית. היא אדם שמתחבר לנפש, לא משנה איך הוא בחיצוניות, זכר או נקבה. והיא מצאה את הנפש התאומה שאיתה יכולה להקים בית בצורה פשוטה
ראיתי אותה מתחת לחופה עם הנפש התאומה שלה והייתי מאושרת, הרגשתי שעשיתי את הדבר הנכון. יכולתי לעשות זאת בצורה טובה יותר עם פחות כאב. אבל היום אני לצידה, לצידה כחברה טובה והיא? היא הייתה מאושרת, מאושרת שהתחתנה עם הנפש התאומה ומאושרת שהחברה שלה, זאת שהייתה חלק ממנה, חזרה אליה. כחברה.
|
|
בתגובה ל: אהבה ראשונה מאת: elastic heart זכות גדולה היתה לכן, שהתהליכים שעברתן היו בהתאמה כזו שאתן יכולות לשמוח זו בשמחתה של השניה. ושהקשר שלכן יכול להמשיך להיות טוב לשתיכן.
כיף כל כך לקרוא.
|
|
|
|
|
| |